סל הבריאות או בשמו השני, סל התרופות, הוא רשימת תרופות ושירותים רפואיים במימון המדינה, שמתעדכנת מידי שנה על ידי ממשלת ישראל. מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק בשנת 1994 באו לקצן חבילות הבריאות השונות שכל קופת חולים הציעה למנוייה.
המחלוקת סביב סל הבריאות
במסגרת התיימרותן של ממשלות ישראל לנהל מדיניות רווחה דמוקרטית, הן נאלצו להתמודד לאורך השנים מול מחאות רבות מצד אחד של הכללת טיפולים בסיסיים בלבד בתוך סל התרופות, וגריעת תרופות חשובות ומצילות חיים מצד שני. חולי סרטן למשל התרעמו על כך שתרופות יקרות שיכולות להציל את חייהם אינן כלולות בסל הבריאות שהמדינה מספקת מתוקף חוק הבריאות הממלכתי, ומצד שנים תרופות ושירותים רפואיים שנועדו לשפר את אורח החיים בלבד ולא להצילו כן נכנסו.
ועדת סל התרופות
מידי שנה מדינת ישראל חווה סערה שונה סביב סל הבריאות כשממשלת ישראל קובעת בהתאם לתקציב המדינה, אילו תרופות וטיפולים יכלול סל הבריאות וזאת באמצעות המלצת ועדה ציבורית מיוחדת, שנקראת ועדת סל התרופות, כשזו מעבירה את המלצותיה לאישור מועצת הבריאות. תקציב המדינה שהוקדש לסל הבריאות במסגרת מדיניות הרווחה לשנת 2010 הוא 350 מיליון שקל יחד עם כניסתן של 80 תרופות חדשות, ביניהן תרופות לגמילה מעישון בשם זאיבן וצ’מפיקס, בנוסף להשתתפות בסדנות גמילה, תרופת רבלימיד לחולי סרטן מח העצם שעלותה ל-140 חולים כ-24.2 מיליון שקל.
חברי הועדה לשנת 2011
על ועדת סל התרופות, שהיה ועדה ציבורית משימה כבדת משקל שמצריכה לקבוע על סמך קריטריונים רפואיים, אתיים וחברתיים אילו מהתרופות יוכנסו לסל הבריאות הציבורי ואילו יישארו בחוץ, וכך לחרוץ את דינם של חולים רבים, חלקם ניצולי שואה וקשישים רבים, אם יזכו למנה של שקט כלכלי לצריכת תרופות מצילות החיים היקרות או למי שאין גב משפחתי מבחינה כלכלית, שיאלצו להתמודד מול חסדיהן של חברות ביטוח הבריאות.ועדת סל הבריאות לשנת 2010 נאלצה לבחור מתוך 450 תרופות וטכנולוגיות שהוצעו השנה, בעלות כוללת של 1.5 מיליארד שקל, וזאת לאחר החלטת הממשלה להקצות 65 מיליון שקל לטובת טיפולי שיניים לילדים מתוך מימון סל הבריאות.
