זכויותיהם של החולים במחלות ריאה

קיימת קשת רחבה מאד של מחלות ריאה ובהן מחלות קשות, המשפיעות באופן משמעותי על חייו של החולה ועל יכולתו לתפקד. ישנם מחלות רבות הקשורות לריאות כמו: אסטמה, סיסטיק פיברוזיס (CF), נפחת, שחפת, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן הריאות ועוד.

להלן יימנו מקצת הזכויות, המוקנות לחולים במחלות הריאה השונות, מטעם המדינה:

זכויות המוקנות על ידי המוסד לביטוח לאומי

דמי פגיעה

אדם שמחלת הריאה ממנה הוא סובל נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע (למשל, סרטן הריאות כתוצאה מחשיפה לכימיקלים מזיקים או מחלה הנגרמת מחשיפה לאסבסט), זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונת עבודה.

אם הוכרה תאונת העבודה, לחולה ישולמו דמי פגיעה, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה, בתנאי שהוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת ולמשך פרק זמן של 13 שבועות, לכל היותר.

גמלת נכות כתוצאה מתאונת עבודה

תשולם לחולה במחלת ריאה שהוכר כנפגע עבודה, שולמו לו דמי פגיעה ונותרה לו נכות כתוצאה ממחלתו.

לשם קבלתה, על החולה להיבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתקבע את דרגת נכותו הרפואית. הנכות תזכה באחד מבין השניים:

• מענק נכות מעבודה: מענק חד פעמי בשל דרגת נכות רפואית משוקללת הפחותה מ-20%.
• קצבת נכות מעבודה: קצבה חודשית, שתשולם לחולה מסוף תקופת תשלום דמי הפגיעה ועד לסוף חייו. אולם, עם ההגעה לגיל הפרישה, ניתן לבחור בינה לבין קצבת זקנה.
• במשך תקופת הזכאות לקצבה, החולה יהיה זכאי גם לפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי, אם אין לו כל הכנסה אחרת. בעל דרגת נכות בשיעור של 100% יהיה זכאי לפטור, גם אם יש לו הכנסה אחרת.

קצבת שירותים מיוחדים: זכאים לה חולים שטרם הגיעו לגיל פרישה ואינם מאושפזים במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום.

כתנאי לזכאות לקצבה, החולה נדרש, גם כאן, להיבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ולעמוד באחד משני תנאים:

• דרגת נכות רפואית משוקללת של 60% לפחות, כאשר החולה מקבל קצבת נכות.
• דרגת נכות רפואית משוקללת של 75%, כאשר החולה איננו מקבל קצבת נכות.

עם זאת, חולה לא יהיה זכאי לקצבה זו אם הוא מקבל תשלום אחר עבור טיפול ועזרה בביתו, קצבה לנפגעי עבודה, או אם שכרו עולה על חמש פעמים השכר הממוצע במשק.

• מקבלי קצבה זו עשויים להיות זכאים גם להיתר העסקת עובד זר, אף שבדרך כלל הוא ניתן רק לנשים בגיל 60 ומעלה ולגברים בגיל 65 ומעלה.

גמלת נכות כללית: זכאים לה חולים במחלות ריאה שטרם הגיעו לגיל פרישה. להבדיל מגמלת נכות מעבודה, לשם קבלת גמלה זו אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין מחלת הריאה לבין עבודתו של החולה. החולה ייבדק על ידי ועדה רפואית, שתקבע את דרגת הנכות הרפואית שלו, על סמך כל הליקויים מהם הוא סובל. כתנאי לזכאות לקצבה, על החולה לעמוד באחת משלוש:

• נכות רפואית בשיעור של 60%.
• נכות רפואית בשיעור של 40%, כאשר אחד הליקויים מהם החולה סובל מזכה אותו, כשלעצמו, בדרגת נכות בשיעור של 25%.
• נכות רפואית בשיעור של 50% – עבור עקרת בית.

בהמשך, פקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי יקבע האם כתוצאה מנכותו הרפואית, החולה איבד את כושרו להשתכר (או לתפקד במשק הבית, עבור עקרת בית) ב-50% לפחות.

• במשך תקופת הזכאות לגמלת הנכות הכללית, החולה יהיה זכאי גם לפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי.

גמלת סיעוד: זכאי לה חולה במחלת ריאה שהגיע לגיל פרישה, הזקוק להשגחת הזולתותלוי בעזרהלשם ביצוע רוב פעולות היום-יום כגון אכילה, רחצה והלבשה. מעריך מטעם הביטוח הלאומי יבקר את החולה בביתו ויקבע את יכולתו לתפקד ואת מידת התלות שלו באחרים.

לאחר מכן, ייקבע סכום הגמלה, בהתאם לדרגת התלות, כקבוע בחוק הביטוח הלאומי. הגמלה עצמה לא תשולם, לרוב, בכסף, אלא תזכה את החולה במימון שירותים כגון טיפול בבית, ביקור במרכז יום, מוצרי ספיגה, התקנת לחצן מצוקה ושירותי כביסה.