הסדר מעמדם המשפחתי של בן\בת זוג זר\ה בארץ

חוק השבות במדינת ישראל מותיר לכל אדם יהודי המגיע ממדינה זרה ומצהיר על יהדותו בהצגת כל ההוכחות הנדרשות, לקבל אזרחות ישראלית ולהיחשב לאזרח מן המניין.

אחרים המגיעים ממדינה זרה ודתם היא שונה, לא נכללים בחוק מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל ועל כן זכויות המדינה לא ניתנים להם כמו לאזרחיה, מדיניות זו באה לידי ביטוי גם במישור הזוגי כאשר ישנה כוונה ורצון להתמסדות, והצעדים הננקטים הם בהתאם להליך המדורג הקבוע בחוקי משרד הפנים, כאשר המטרה היא להיות מוכר בציבור עד כי מיצוי הזכויות המגיעות למשפחה ישראלית.

הכרת בן הזוג הזר כ”ידוע בציבור”

בני הזוג מטבעם של דברים אינם יכולים להינשא בבתי דין דתיים, בשל היותם בעלי לאום שונה. האפשרות היא נישואין אזרחיים מחוץ למדינה או נקיטה בצעדים, לשם הכרה ציבורית בישראל שתוכל להסדיר מעמדם ל”ידועים בציבור”.

הצעד הראשון להשגת המעמד

הבקשה להסדר המעמד מוגשת על ידי בני הזוג במשרד הפנים, בו הם מצהירים על יחסיהם הרומנטיים והמשותפים. כחלק מהבקשה מוצגים המסמכים הרלוונטיים, לרבות תעודת נישואין אזרחית במידה וקיימת.

לאחר מכן, יבוצע תשאול יסודי עם שני הצדדים בנפרד לצורך אימות כנות הקשר, שלב זה יכול לעיתים ליצור אי נעימות וזאת בשל חדירה אל חייהם הפרטיים של בני הזוג מחשש לניסיון הסתננות או הצהרה פיקטיבית. לאחר שמאושרת בקשתם, נכנס בן הזוג להליך מדורג, הנקרא גם התאזרחות במשרד הפנים, בעוד מעמדו בישראל משתנה בפעימות תקופתיות ומתנה לו זכויות והגבלות בהתאם.

ההליך והזכויות

בשלב הראשון יצטרך בן הזוג לקבל אישור שהייה בארץ  ב\2 המאשר למעשה את ביקורו בצורה חוקית, בתקופה זו יוכל בן הזוג לטפל במעמדו. לאחר מכן, יינתן לו רישיון מסוג ב\1 שיתיר את עבודתו אצל מעסיקים ישראליים, כעבור שנה ובכפוף להחלטת המשרד, יקבל בן הזוג מעמד א\5 , תושב ארעי, בו יוכל לממש את זכויותיו הסוציאליות מול המוסד לביטוח הלאומי ואף יקבל תעודות זהות כחולה.

במהלך כל שנה במסגרת ההליך, יבצע משרד הפנים מעקב ובדיקה בכדי לוודא את עמידות היחסים. לאחר 4.5 שנים יוסדר המעמד לתושב קבע, המקנה זכויות כמו של אזרח מדינת ישראל אל מול רשויות הממשלה לרבות הזכויות הרפואיות.

האם כל בן-זוג זר יוכל להגיש בקשה?

מדיניות זאת תקפה באופן חלקי לבן\ת זוג פלסטינאי\ת, וזאת בשל ההקפאה והחלטת המדינה בעקבות כשלים דיפלומטים עומדים.

מעמדם כתושבים ארעיים נשאר בתום השנה הראשונה עם אימות מתחדש ועד להודעה חדשה בכפוף לשינויים. לעומת זאת אזרחים המגיעים ממדינות ערב בהם מתנהלים קשרים מדיניים מוסכמים (ירדן, מצרים) יוכלו לממש זכות זאת.

מקרים שבהם נשללת הבקשה להתאזרחות

במקרים בהם מרשם האוכלוסין דוחה את בקשתם של הזוג על אף הניסיון להוכיח, יש באפשרותם לערער על החלטה זו באמצעות בג”ץ, שם ידונו בעניינם ותינתן ההכרעה הסופית.

השפעת הגירושין על מעמדו של בן הזוג הזר

בן הזוג הישראלי ערב לשהותו של הזר בארץ, כפי שהיה הגורם להתמסדותו, כך יכול הוא להשיבו למדינתו בהחלטה לפרק את התא המשפחתי. כאשר בני הזוג מתגרשים, ההליך במשרד הפנים מופסק, שהייתו בארץ תהיה לא חוקית ויהיה עליו לחזור לארצו.

לילדים שנולדו לזוג אין השפעה על שינוי המדיניות החקוקה, והדרישה לעזיבה ממשיכה להיות תקפה. ישנם מקרים מיוחדים בהם משרד הפנים בהתאם לשיקולו מאפשר התדיינות חסויה בנושא, אך אין להסתמך על אפשרות זאת כפתרון.

ראו גם:

זכויות נשים מסורבות גט

זכויות גיור