ישנם הורים המעדיפים להשאיר את ילדיהם בבית, במקום לשלוח אותם למוסדות פורמאליים. גישה זו נקראת חינוך ביתי. ההורים או בן משפחה אחר הם המחנכים של הילד, מלמדים ומעשירים אותו כשם שמערכת החינוך דורשת.
החוק מחייב את כל הילדים החל מגיל חמש ללמוד במערכת החינוך הפורמאלית. המציאות כיום מצביעה על מגמה אחרת שהולכת ומתרחבת, של הורים המעוניינים להשאיר את ילדיהם במסגרת החינוך בבית.
מצבנו כיום
ההורים המבקשים לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי מחוייבים כיום לקבל אישור ממשרד החינוך ולהציג מדי שנה תכנית לימודים מפורטת, ואת הישגי הילדים. אחת לכמה זמן משרד החינוך שולח עובד פדגוגי לבתים כדי לבדוק שאכן הילדים לומדים. האישור ניתן מדי שנה. ההורים כיום חווים את החינוך בצורה שונה מבעבר ורואים עצמם בעמדה משפיעה מאוד. חשוב לדעת שניתנת
הזכות לחינוך ביתי, אך יחד עם זאת קיים הצורך לעמוד בסטנדרטים מסויימים.
מדוע חינוך ביתי?
הסיבות לחינוך ביתי הן רבות ומגוונות. הורים רבים מאמינים כי להשאיר את הילדים בבית זהו צעד נכון לגבי עתידו של הילד. ההורים הם המחנכים הבלעדיים את ילדיהם בכל מגוון תחומי החיים. ההורים מעדיפים להישאר עם הילדים שעות רבות בבית ולהשאיר בידם הבלעדית את האחריות לחנך. הם מאמינים בלב שלם כי חינוך ביתי יביא להישגים טובים בלימודים בקרב הילדים.
תוכן הלימוד בחינוך ביתי יחד עם הילדים האחרים בבית יותאם על ידי ההורים לצורכי הילדים וליכולותיהם, והכול נתון להשקפות ההורים. ההורים המאמינים בחינוך במסגרת בייתית מעוניינים להיות בשליטה גם על המסגרת החברתית של ילדיהם. הילדים נחשפים לאחיהם או לילדים אחרים אותם בחרו ההורים לחנך בבית. הבחירה בחינוך ביתי יכולה, כמובן, לנבוע מתוך מצב של חוסר ברירה, כמו מגורים מבודדים, קשיי הסתגלות של הילד מבחינה שפתית או חברתית, או נכות פיזית של הילד, ואין גישה נוחה אל מוסדות החינוך.
גישות שונות של חינוך ביתי
במסגרת החינוך בבית ישנן גישות שונות המנתבות להורים את מסלול החינוך. הגישות שונות ומגוונות, ומוכתבות על פי אמונת ההורים. מובאות כאן גישות אחדות מיני רבות שקיימות. ישנה גישה המאמינה שיש מסגרת מסויימת של למידה, בה החומר המועבר דומה לזה הנלמד במערכת החינוך. כך ההורים יכולים להשיג חומרי למידה מסודרים ממקורות שונים ולעקוב אחר התקדמות ילדיהם בצורה עקבית ומסודרת. המקצועות אותם ילמדו הילדים יהיו אותם המקצועות הנלמדים בבתי הספר.
לעומתם, ישנם הורים הדוגלים בגישה חופשית ומשוחררת מכל תכתיב אפשרי, בה הילד לומד את מה שהוא באמת רוצה ולא מקבל הנחיות או הוראות מגבוה. הילד הוא זה שישאל ויחקור, וההורים הם אלו שיענו לו ושילמדו אותו. הדגש כאן הוא רק על הדברים אותם מביא הילד. הורים אחרים מלמדים את ילדיהם במסגרת החינוך בבית בדרך המחקר. הם מציבים בפני הילדים בעיה, שאלה או תרגיל, והם אמורים להגיע אל התשובה תוך כדי מחקר על כל סוגיו: אם זה על ידי תצפיות, עריכת ניסויים, יציאה החוצה כדי למצוא את הפתרון, עבודה מול ספרים או מול אינטרנט וכדומה. עיקר העבודה כאן נעשית על ידי הילד עצמו.
חיי החברה במסגרת החינוך הביתי
מכיוון שהחינוך הביתי כולל בעיקר את בני המשפחה, הילדים אינם חשופים לסיטואציות חברתיות רבות אליהן חשופים הילדים בחינוך הפורמאלי. ההורים עצמם הם אלה הדואגים לפתרון החברתי. קיימות התארגנויות של מפגשים בקרב משפחות מהחינוך הביתי, טיולים משותפים או הפעלת חוגים, כאשר כל הורה מלמד תחום אחר.
ראו גם:
זכויות משפחות מרובות ילדים
