זכויותיהם של צרכני שירות רפואי ממושך, ביניהם בעיקר קשישים, סוף-סוף מגיעות לידי מימוש וזאת בזכות הצעת החוק של אורית נוקד, סגנית שר התמ”ת ובשיתוף אורי מקלב, יו”ר ועדת פניות הציבור, שלקח חלק בגיבוש עיקרי החוק.
במשך שנים רבות נאלצו צרכני שירות רפואי ממושך שהעדיפו לחיות את חייהם בבתיהם הפרטיים למרות מצב הפיזי הירוד, לנהל מערכת יחסים עם חברת מתן השירות הרפואי, על-פי חוקי החברה ותכתיביה.
סעיפי החוק החדש נולדו על מנת להבטיח את תקינות היחסים בין חברות שירותי הרפואה לבין לקוחותיהם, והגנה על זכויות קשישים בקבלת שירותי רפואה והם מובאים להלן.
הסכם בכתב
חתימה על הסכם בין חברת מתן שירותי הרפואה לבין לקוח תיעשה בכתב, כשהחוזה יוגש ללקוח בנפרד לטופס שיפרט את פרטי החוזה באופן נהיר וגלוי. סעיף זה בא לשים סוף לנוהג שגור וקיים בו צרכנים רבים, חלקם קשישים וחלקם עולים חדשים, שהשפה העברית עדיין זרה להם, חתמו על חוזה למרות שפרטים רבים לא היו כתובים או במידה וכן היו אז באופן לא מפורש מספיק. כעת על חברות מתן השירות רפואי לפרט בטופס הנפרד אילו שירותים ההסכם כולל, כמו הזמנת אמבולנס במקרה הצורך, ביקורי רופא ופסיכולוג, אילו מכשירים עסקת השירות הרפואי כוללת וכן באיזו מידה מכשירים אלו והשירות הניתן זמינים ללקוח.
ביטול עסקה
הגבלת אורך ההתקשרות
מעתה חוזים הנחתמים בין הצדדים לא יכולים לכלול בתוכם תקופה למעלה משנה אחת, במידה ולקוח מבקש להאריך את השירות הניתן לו על ידי חברת השירות הרפואי הוא יכול לעשות כן עד חצי שנה של הארכה. סעיף זה נולד בעקבות שורה של תלונות של לקוחות מאוכזבים שחתמו על חוזים מול חברות השירות הרפואי לתקופות של שלוש עד חמש שנים ללא יכולת להתנתק מהם אלא אם בתשלום בסכום גבוה למכביר.
ביטול החוזה במקרה של פטירה
החוק החדש הוא תקוותם של חולים וקשישים רבים להעביר את שארית חייהם באופן שלו ורגוע מבלי לחוש בייאוש המשווע של אי צדק מול חברות פרטיות חזקות. מטרת החוק היא שמירה על הזכות לעסקה הוגנת, ולמנוע ניצול ומרמה.
